החלטה בתיק רע"א 5339/03

           זוהי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופט י' אלון), במסגרתה קיבל בית המשפט המחוזי את בקשת המשיב למינוי כונס זמני עד לתום הדיון בתובענה העיקרית.

           המבקשת, מגדלי הקריה באר שבע בע"מ (להלן: מגדלי הקריה), הינה חברה שהוקמה לצורך בניית פרויקט שנקרא "בית פריזמה" (להלן: הבניין), בבאר שבע. ביום 12.4.1995 חתם המשיב, בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (להלן: הבנק) על הסכם ליווי פיננסי עם המבקשת, במסגרתו העמיד הבנק לזכותה של המבקשת, אשראי מסוגים שונים, לצורך הקמת הבניין. כבטוחה לפירעון חובותיה, התחייבה מגדלי הקריה לשעבד לבנק, במסגרת אגרת חוב, את כל זכויותיה בבניין, בשעבוד קבוע ראשון. כמו כן, התחייבה מגדלי הקריה לשעבד לטובת הבנק את כל ניירות הערך, הפקדונות, והזכויות בחשבון הבנק של מגדלי הקריה (בשמה הקודם- מאיר לסלו ויהודית בע"מ), כל הכספים שיגיעו לה מקוני יחידות בבניין, כל הציוד וחומרי הבנייה השייכים למגדלי הקריה, כל התקשרויות מגדלי הקריה עם ספקים, קבלני משנה ונותני שירותים בקשר עם הבנייה, וכל זכויות מגדלי הקריה בכל פוליסת ביטוח שיצואו בקשר לבנייה, בשעבוד שוטף ראשון.

           ביום 3.7.2002 הגיש הבנק, תובענה על דרך המרצת פתיחה כנגד המבקשת, מגדלי הקריה באר שבע בע"מ, לאכיפת שעבודים שנרשמו לטובת הבנק על ידי מגדלי הקריה, ולמינוי כונס נכסים, לשם כיסוי חובה של מגדלי הקריה לבנק. במסגרת זו, הגיש הבנק בקשה למינוי כונס זמני עד לתום הדיון בתובענה העיקרית. לאחר שקיים דיון במעמד הצדדים, קיבל בית המשפט המחוזי, את בקשת הבנק ומינה את בא כוחו לכונס נכסים זמני על הנכס הנקרא "בית פריזמה" ברחוב שזר בבאר שבע. בית המשפט המחוזי קבע כי הוכחו בפניו, ברמה לכאורית, קיומו של חוב מגדלי הקריה לבנק, והפרתן של התחייבויותיה של מגדלי הקריה לבנק. בית המשפט המחוזי ציין כי מגדלי הקריה הודתה בפניו בפה מלא כי בשל טענות אלה ואחרות אין היא ממלאה אחרי חיוביה לפי הסכם הליווי. בית המשפט קמא הוסיף כי בנסיבות אלה הימנעות ממתן צו כינוס נכסים פירושה המשך התנהלותה של מגדלי הקריה תוך הפרה לכאורית בוטה של התחייבויותיה לפי הסכם הליווי, התנהלות, שתביא בהכרח לנטילת כל עוקצם ומהותם של הביטחונות שניתנו לבנק להבטחת התחייבויותיה של החברה. על החלטה זו הגישה מגדלי הקריה את בקשת רשות הערעור שבפני.

           מגדלי הקריה טוענת, כי זכויותיה במקרקעין כפי שהן רשומות במרשם המקרקעין, אינן תואמות את תיאור המקרקעין עליהם חלה אגרת החוב, אותה מבקש הבנק לאכוף, ולפיכך, הבנק לא עמד בנטל ההוכחה והשכנוע הנדרש להראות כי הינו בעל שיעבוד או אגרת חוב המתייחסים לזכויות מגדלי הקריה בבניין. במישור זה, מוסיפה וטוענת מגדלי הקריה כי הבנק לא צירף לבקשתו למינוי כונס נכסים זמני העתקי חשבונות בחתימת הבנק, אשר מהווים, לפי ס' 15 לאגרת החוב הוכחה סופית ומכרעת בכל הנובע מאגרת החוב, ומשכך, לא הוכיח כדבעי את חובה של מגדלי הקריה. טענה נוספת, שמעלה מגדלי הקריה במישור הראיתי, הינה, כי הבנק לא עמד בנטל ההוכחה, הנדרש לביסוס טענתו בדבר שינוי מצב לרעה, והברחת נכסים. בעניין זה, טוענת מגדלי הקריה, כי שוויו הנוכחי של הבניין הינו 32,350,000 ש"ח,  ולפיכך, כל עוד לא מבוצעת בנכס מכירה או הברחת נכסים, חובו של הבנק מובטח. כמו כן, טוענת מגדלי הקריה, כי מועד פירעון חובותיה כלל לא הגיע, שכן, קיים הסכם, בינה לבין הבנק, לפריסת חובות לתקופה של 20 שנה, וכי הבנק הפר את התחייבויותיו על פי הסכם הליווי, ובמקום להעניק לה ליווי פיננסי לאורך הפרויקט נתן לה בפועל, הלוואות קצרות מועד, מדי פעם בפעם, על פי בחירתו ושיקוליו.

           הבנק טוען כי מגדלי הקריה הודתה בתצהיר התשובה להמרצת הפתיחה, שהגישה, בכל ההלוואות שנטלה מהבנק, ולפיכך, כל טענה שהיא מעלה באשר לנטילת ההלוואות, שיעורן, מועדן, ותנאיהן, הינן בגדר טענת "הודאה והדחה", שהנטל להוכיחה מונח על כתפי מגדלי הקריה. בעניין זה מוסיף וטוען הבנק, כי גם לפי חישובי מגדלי הקריה, שהוגשו לבית המשפט קמא, במסגרת חוות דעת מטעם "חברת שגיא לחישובי ריבית", היא חבה לבנק סכום העומד על סך של 15,000,000 ש"ח, ולפיכך, אין לקבל את טענתה בדבר הוכחת החוב. באשר לטענתה של מגדלי הקריה בדבר הסכם לפריסת חובות, טוען הבנק כי מדובר בטענה עובדתית חדשה שהופיעה לראשונה בכתב הערעור ועל כן יש לדחותה על הסף. בעניין הוכחת הברחת הנכסים, טוען הבנק, כי, מזה למעלה משנתיים, מגדלי הקריה אינה מעבירה לבנק את התקבולים שהיא מקבלת בגין השכרת נכסים בבניין, וזאת בניגוד להוראת סעיף 4 לאגרת החוב שנחתמה בין הצדדים. כמו כן, מציין הבנק כי מצב הבניין עובר למתן צו כינוס הנכסים היה בכי רע, עד כדי כך שהוצא נגדו צו סגירה, וכי על הבניין רובצים חובות כבדים לגורמים שונים, ואף הוטלו עליו עיקולים.

           לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתגובה לה נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. טענותיה של מגדלי הקריה, רובן ככולן, הינן טענות עובדתיות שנדונו ונדחו על ידי בית המשפט קמא. כלל הוא כי ערכאת הערעור לא תתערב בממצאיו העובדתיים של בית המשפט המחוזי אלא במקרים חריגים, ומקרה זה רחוק מכך. החלטתו של בית המשפט המחוזי עומדת על יסודות איתנים ולא מצאתי כל עילה להתערב בה.

           הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות שכר טרחת עורך הדין של המשיב בסך של 10,000 ש"ח.

           ניתנה היום, י"ט בכסלו תשס"ד (14.12.2003).

                                                                                                     ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /אמ התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: